dal sito di gq, un mio articolo, in arabo e in ebraico

Come un filo d'Arianna è stato per me il blog di Aliaa Elmahdi, la blogger egiziana http://arebelsdiary.blogspot.com
Come una sirena tentatrice la giovanissima mi ha fatto entrare nel suo mondo e in quello dei suoi compagni, dei giovani egiziani arrabbiati come Alaa Abdel Fattah e Mina Daniel, ormai tutti come spariti dalle piazze egiziane dopo la vittoria dei fratelli musulmani e dei salafiti nel primo e secondo turno di elezioni parlamentari.
Nella foto in cui si è auto-ritratta è bellissima: nuda, ballerine rosse, calze nere autoreggenti, una rosa rossa tra i capelli e due piccoli seni acerbi spudoratamente dritti come lo sguardo dei suoi occhi neri che guardano l'interlocutore in un mix di ingenuità e spudoratezza. In altre foto un adesivo le copre gli occhi, la bocca e il sesso. Sembra una ragazzina qualunque, ma non lo è.
È coraggiosa.
Ogni giorno torno alla pagina del suo blog per vedere se è ancora lì, se non l'hanno oscurata. Se non è sparita. Da facebook è sparita. Ed è dal 23 ottobre che tace. Ma finché esiste mi sento più tranquilla. Si definisce "laica, liberale, femminista, vegetariana, individualista". Ha vent'anni e, da quando ha postato la sua foto, è diventata una celebrità. "Ho scattato la foto io stessa nella casa dei miei genitori", ha rivelato Aliaa alla CNN. E spiega che gli adesivi gialli rappresentano "la censura sulla nostra conoscenza, la nostra espressione e la nostra sessualità".
Sulla sua pagina dice che il suo è "un grido contro la società della violenza, del razzismo, della molestia sessuale e dell'ipocrisia". Centinaia di messaggi commentano la sua provocazione, in un Egitto in cui si moltiplicano le donne coperte con il higiab o il niqab nonché gli stupri e le molestie sessuali.
Alcuni si congratulano con Aliaa per il suo coraggio, ma moltissimi, anche tra i compagni di piazza Tahrir, la insultano. L'ultimo commento che leggo è di una donna che l’accusa di essere peggio di un animale perché "la libertà non è spogliarsi, e l'uomo nasce nudo, ma deve vergognarsi di esserlo". Altri mettono in dubbio che la sua iniziativa possa davvero servire a migliorare la condizione della donna in Egitto e nel mondo arabo.
Il suo appello ha attraversato i pochi chilometri tra Egitto e Israele, uno spazio ormai insormontabile, e Or Tepler, israeliana, 28 anni, ha deciso di rispondere alla provocazione. Con un appello lanciato su facebook ha fatto incontrare 40 ragazze israeliane che hanno posato nude per una fotografia di gruppo, "a dimostrare il nostro sostegno in modo non violento e legittimo a una donna che è come noi, giovane, ambiziosa, piena di sogni... e per offrire al mondo l'occasione di ammirare la bellezza speciale delle donne israeliane". In primo piano hanno messo la scritta in arabo e in ebraico che dice “Sostegno ad Aliaa Elmahdi. Le sorelle israeliane”.
Anche le sorelle israeliane, del resto, hanno di che preoccuparsi da quando la loro bellezza, così libera e sfacciata a Tel Aviv, è sempre più rara da vedere nelle strade di Gerusalemme, dove ci sono donne ebree che scelgono di viaggiare in autobus segregati, uomini davanti, donne e bambini dietro, e dai cartelloni pubblicitari sono spariti i volti delle donne per non offendere la sensibilità dei religiosi.
Il conflitto di civiltà, tra il mondo religioso, per sua natura a volte fondamentalista e integralista, e quello moderno, per sua natura di solito laico liberale e progressista, è palesemente in atto. E poco importa quale sia la religione.
Ce la faranno le Or e le Aliaa e le loro compagne mediorientali?
Io sono pessimista.
E intanto vado a vedere se Aliaa è ancora lì. C'è ancora. E al blog si sono aggiunte foto, disegni, vignette, di simpatizzanti dal mondo intero. Quanto a Or, per il momento non c'è di che preoccuparsi. In Israele la democrazia, a fatica, ancora resiste.

P.s. questo articolo verrà tradotto e con la sua uscita verrà anche pubblicato come post sul blog di Aliaa (in arabo), sul mio blog e sulla mia pagina di facebook (in arabo ed ebraico). E nel frattempo in Israele i laici, insieme a non pochi ortodossi "normali" , hanno deciso di scendere in piazza.
Migliaia hanno protestato contro il fanatismo religioso e per mantere il carattere liberale e democratico dello Stato.

כמו חוט אריאדנה, (זה שעזר לתזאוס לצאת מהמבוך) היה עבורי הבלוג של אליה אלמחדי, הבלוגרית המצרית. http://arebelsdiary.blogspot.com
כמו סירנה מפתה מהסיפור על אודיסאוס, הצעירה המצרית גרמה לי להיכנס לעולמה ולעולם חבריה, צעירים מהפכניים מצריים שלאחרונה נעלמו כמעט כולם מהכיכרות אחרי הניצחון של האחים המוסלמים ושל הסלפיטים בבחירות לפרלמנט המצרי.
בתמונה שבה היא צילמה את עצמה היא יפהפיה : יש לה עיניים שחורות, היא עירומה, נועלת נעליים אדומות, לובשת גרבי בריות סקסיות, ורד אדום בשערה ושדיים קטנות ומוצקות מביטות במיקס של תמימות וחוסר בושה אל תוך מצלמה. בתמונות אחרות היא מכסה בעזרת מדבקה את העיניים, הפה ואת אבר המין. היא נראית כמו סתם ילדה אבל היא לא. היא אמיצה.
כל יום אני חוזרת לדף הבלוג שלה כדי לראות אם היא עדיין שם, אם לא החשיכו אותה, אם היא לא נעלמה. בפייסבוק היא איננה כבר. ומה- 23 לאוקטובר היא שותקת. כל עוד היא עדיין קיימת אני מרגישה יותר רגועה. היא מגדירה את עצמה חילונית, ליברלית, פמיניסטית, אינדיבידואליסטית וצמחונית. היא בת עשרים, ומאז שפרסמה את תמונתה היא הפכה לסלבריטי.
"צילמתי את עצמי בבית הורי" אמרה אליה לcnn והסבירה שהמדבקות מייצגות את הצנזורה על הידע שלנו, על הביטוי שלנו ועל המיניות שלנו. בעמוד שלה היא מוסיפה שהיא זועקת כנגד חברה של אלימות, של גזענות, של הטרדה מינית ושל צביעות.
מאות הודעות ענו לפרובוקציה שלה. במדינתה ,מצרים, יותר ויותר נשים מתכסות בחיג'אב וניקב ויחד עם זאת ומספר מקרי האונס וההטרדה המינית עולים מדי יום. בחלק מההודעות מברכים את אליה על אומץ לבה, אבל רבים מאוד, ביניהם גם המהפכנים של כיכר תחריר, בזים לה ופוגעים בה. ההודעה האחרונה שאני קוראת היא של אישה שמאשימה אותה בכך שהיא יותר גרועה מבהמה. לדבריה, החופש אינו חופש להתפשט והאדם נולד עירום אבל צריך להתבייש במערומים. אחרים מפקפקים באפשרות שיוזמתה תוכל באמת לעזור למצב האישה במצרים ובעולם הערבי כולו.
הקריאה של אליה חצתה במהירות את הקילומטרים המעטים שמפרידים בין מצרים לישראל, מרחק שהוא כמעט בלתי עביר היום מבחינה פוליטית. אור טפלר, בחורה ישראלית בת עשרים ושמונה, החליטה לענות לפרובוקציה. היא הוציאה קריאה בפייסבוק וגרמה לארבעים נשים ישראליות להיפגש ולהצטלם יחד ערומות, כדי להראות את התמיכה שלהן" בצורה לגיטימית ובלתי אלימה" .
"אנחנו עונות לה כי היא אישה כמונו, צעירה, אמביציוזית, ומלאת חלומות....וכדי לתת לעולם הזדמנות להתבונן ביופי המיוחד של הנשים הישראליות..." הן אמרו. ולפניהן הציבו שלט, בערבית ובעברית, שאומר "תמיכה באליה אחמדי - האחיות הישראליות".
למעשה גם לאחיות הישראליות יש מה לדאוג.
היופי שלהן ,כל כך חופשי ופתוח בתל אביב, בכל יום נעשה יותר ויותר נדיר ברחובות ירושלים, עיר שבה יש נשים יהודיות שבוחרות לנסוע באוטובוס נפרד, גברים מקדימה, נשים וילדים מאחורה. עיר שבה פנים של נשים נעלמות משלטי החוצות כדי לא לפגוע ברגישויות של הדתיים.

מלחמת התרבויות בין העולם הדתי, מטבעו פונדמנטליסטי וטוטאלי ,לבין העולם המודרני מטבעו חילוני וליברלי, כבר החלה, והיא חוצה דתות ומדינות במזרח התיכון.
האם יצליחו אור ואליה והחברות המזרח תיכוניות במשימתן? אני פסימית.
ובינתיים אני רצה לראות אם אליה עדיין שם .בתמונה שלה, בבלוג שלה. והיא עדיין שם ולבלוג שלה הגיעו תמונות, ציורים בדיחות חדשות , מנשים מכל העולם.
בקשר לאור, אני לא דואגת לה. בישראל, לעת עתה, הדמוקרטיה, אם כי בקושי, עדיין מחזיקה מעמד.